ונוס מברכת רם
מידע כללי | |
---|---|
תאריך יצירה | קדום ל-233,000 שנים לפני זמננו |
טכניקה וחומרים | סקוריה (אבן געשית) |
ממדים בס"מ | |
רוחב | 2.5 |
גובה | 3.5 |
עומק | 2.1 |
נתונים על היצירה | |
זרם אמנותי | art of the Middle Paleolithic |
מספר יצירה | 1993-492 (רשות העתיקות) |
מיקום |
מוזיאון ישראל ירושלים |
קואורדינטות | 33°13′56″N 35°45′59″E / 33.232222222222°N 35.766388888889°E |
ונוס מברכת רם הוא השם שניתן לאבן חרוטה, ככל הנראה פסלון, מהקדומים שידועים בעולם. האבן נמצאה בשנת 1981 על ידי פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית באתר הארכאולוגי בבריכת רם שברמת הגולן. יש המשייכים את האתר בו נמצאה לתרבות האשלו-יברודית.[1]
הצלמית גולפה מאבן סקוריה אדומה, אורכה 3.5 ס"מ וייתכן ששימשה למטרות סמליות או דתיות. היו חוקרים שערערו על היותה של צלמית זאת מעשה ידי אדם (ולא אבן טבעית בעלת צורה זו), אך ”מבדיקה מיקרוסקופית עולה שהיא עוצבה ביד אדם, ולפיכך זוהי יצירת האמנות הקדומה ביותר שנמצאה עד כה”, כפי שמוגדר באתר מוזיאון ישראל.[2]
השכבה הארכאולוגית שבה נמצאה הצלמית תוארכה לתקופה שבין 800,000 ל-233,000 שנים לפני זמננו, לפי גילים בשיטת אשלגן-ארגון שנמדדו בשתי שכבות הבזלת התוחמות אותה (מלמעלה ומלמטה). עם זאת, נראה כי התחתונה משתי השכבות קדומה בהרבה לממצאי האתר והתיארוך ההגיוני הוא זה הקרוב לשכבת הבזלת העליונה המכונה "בזלת כרמים". הצלמית נוצרה כנראה בידי הציידים-לקטים מהמין הומו ארקטוס.
צלמית זאת נחשבת לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי.[3] היא מזכירה את קבוצת הצלמיות הפרהיסטוריות המכונות צלמיות ונוס, מהתקופה הפלאוליתית העליונה של אירופה, ומכאן כינויה.
קיימים סימנים לכך שהאמן או האמנית הקדומים חרצו חריצים על הצלמית בכלי צור שבעזרתו עוצב הראש, ובאופן זה גם עוצבו הזרועות והחזה השופע של הדמות.[2] אין הסכמה בין החוקרים אם הפסלון הוא אכן צלמית. פרופ' עופר בר-יוסף ופרופ' יוסף גרפינקל כתבו בספרם[1]:
באתר התגלה חלוק מאבן בזלת נקבובית הנקראת סקוריה. הוא משויף בחלקו ועליו חריתה של קו היקפי, שהחופרת הציעה לראות בו צלמית אישה. יש הרואים בו את הממצא האמנותי הקדום בעולם.
— עופר בר יוסף ויוסף גרפינקל
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Goren-Inbar, N and Peltz, S, 1995, "Additional remarks on the Berekhat Ram figure," Rock Art Research 12, 131-132, quoted in Scarre, C (ed.) (2005). The Human Past, (London: Thames and Hudson)
- Nowell, April. "A New Look at the Berekhat Ram Figurine: Implications for the Origins of Symbolism", 2001. Academia.edu
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- צלמית מברכת רם, באתר מוזיאון ישראל
- סרטון ריאיון עם הארכאולוגית פרופ נעמה גורן עינבר "The Venus of Berekhat Ram"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עופר בר-יוסף ויוסף גרפינקל, הפריהיסטוריה של ארץ ישראל: תרבות האדם לפני המצאת הכתב, ירושלים: אריאל, 2008, עמ' 83
- ^ 1 2 צלמית מברכת רם, באתר מוזיאון ישראל
- ^ אתר הסקר הארכאולוגי של ישראל, באתר רשות העתיקות